בספרי (העלילתי) להביט באגם, אני צולל אל תוך התהום שמרגישים כשמאבדים את האדם הכי קרוב לך.
מי אני באמת, כשמי שהכי ראה אותי, כבר איננו?
האם הזיכרון שלנו שייך לנו, או שהוא מתעצב דרך האנשים שאהבנו?
"לולא אהובתי, איך אדע כי הייתי? האין היא עדות וראיה משפטית מהימנה שהייתי באמת?"
זה ספר על החיפוש הפנימי המתמיד שמבקש למצוא את הסיבה הצנועה ביותר
שבשבילה ראוי לנו להמשיך לחיות, גם כשאהבה קרובה הולכת לאיבוד.
גיבור הספר מתמודד עם הסקרנות העזה והחרדה לפגוש את נפשו כפי שהיא באמת:
"כמה יפה היה בעבורו לאחוז לרגעים בחישוף שדות נפשו, כמו
הייתה תמונה מלאה צבעים עזים ואפילו תפס בבירור מוחלט רק
נקודה שחורה אחת של קיום, אך ראה אותה במלוא תפארתה,
ללא מסכים, ללא בדיות של הסתרה."
איסוף עצמי מתל אביב ללא דמי משלוח
אפשר לשלם בביט והספר יחכה לך בתיבת דואר שלי.
050-7775579 / וואצאפ שלי
ואם אתם רוצים הקדשה,
תכתבו לי בוואצאפ ונדאג להכל.