לא תמיד אנחנו פנויים לתהליך ארוך,
לפעמים די בפגישה אחת, לפעמים שתיים —
כדי לעצור לרגע ולהתבונן במה שמבקש לצאת אל האור.מרחב שקט, לא שיפוטי,
שבו אפשר לחשוב יחד על החיים כפי שהם (ולמרות מה שהם..)
ולנסות לבטא את מה שלרוב נדחק הצידה.
הפגישה כוללת גם את שלושת הספרים שלי,
כדי שתוכל להמשיך להעמיק לבד, בזמן שלך.
הסבר על הספרים:
שני הספרים הראשונים שלי (דיאלוג נפשי, מילים אותנטיות) נכתבו מתוך צורך עמוק לדבר על השאלות הגדולות בלי צנזורה, כפי שהם מתבטאות בתוכי בכנות גמורה.
אז המצאתי שותף שעוד טרם קיים, העצמי המבוגר שלי שכבר קרוב לסוף שנותיו.
אם אי פעם הרגשת כאב גדול בין הציפיות החברתיות לבין מי שאתה באמת,
אם את מוצאת את עצמך בתהיות על הצרכים הגרעיניים שלך ועל האפשרות לבטא אותם בעולם,
איך מצליחים לבחור כשיש כל כך הרבה אפשרויות?
האם אפשר לקבל את הסופיות העתידית הפרטית שלי?
אלה לא ספרים עם תשובות ברורות, כי תשובות מתפוגגות עם הזמן.
מה שנשאר זה היכולת לעצור, להקשיב, להרגיש.
הם ילמדו אותך לזהות את הקול שלך בתוך הרעש המקפיא של המציאות,
להטיל ספק במה שמובן מאליו, ולשאול את השאלות הנכונות—לא רק עכשיו, אלא גם בעתיד,
בכל פעם שתגיע התמודדות מול החלטה משמעותית.
בספרי החדש, להביט באגם, אני צולל אל תוך התהום שמרגישים כשמאבדים את האדם הכי קרוב לך.
מי אני באמת, כשמי שהכי ראה אותי, כבר איננו?
האם הזיכרון שלנו שייך לנו, או שהוא מתעצב דרך האנשים שאהבנו?
"לולא אהובתי, איך אדע כי הייתי? האין היא עדות וראיה משפטית מהימנה שהייתי באמת?"
זה ספר על החיפוש הפנימי המתמיד שמבקש למצוא את הסיבה הצנועה ביותר
שבשבילה ראוי לנו להמשיך לחיות, גם כשאהבה קרובה הולכת לאיבוד.
גיבור הספר מתמודד עם הסקרנות העזה והחרדה לפגוש את נפשו כפי שהיא באמת:
"כמה יפה היה בעבורו לאחוז לרגעים בחישוף שדות נפשו, כמו
הייתה תמונה מלאה צבעים עזים ואפילו תפס בבירור מוחלט רק
נקודה שחורה אחת של קיום, אך ראה אותה במלוא תפארתה,
ללא מסכים, ללא בדיות של הסתרה."